Wednesday, April 11, 2007

לכבוד ד"ר וייצמן

26.6.2043

הנדון: תשובה למכתבתך

קראתי את מכתבך, והתרגשתי לדעת כי הטיפול מועיל וכי יש תוצאות.
תמיד הטיפול ההתחלתי וגילוי המחלה הם הקשים ביותר. אך לא תמיד הטיפול עוזר ואותה משפחה צריכה לשמוח שיש טיפול מועיל למחלה.אכן מחלת ההמופיליה היא מחלה שניתן לחיות איתה חיים רגילים (עד כמה שאפשר).
אני ממליצה לאותה משפחה להמשיך ולהתמיד בטיפולים. לעקוב אחר התפתחות הטיפולים ודרכים חדשות לריפוי. והחשוב מכל לחיות עם יד על הדופק ולהיות קשובים לצרכים של הילד ולהשגיח במידת הצורך. אך אין זה אומר שאי אפשר לאפשר לילד לחיות חיים עצמאים.צריך לתת לו לנסות ולהתמודד לבד עד כמה שאפשר ולתת לו להרגיש שהוא יכול להיות עצמאי ולהסתדר לבד בכמה וכמה סיטואציות. לא צריך לשמור אותו בתוך "בועה" נפרדת ולתת לו הרגשה שהוא שונה. הכי חשוב שילמד להשתלב בחברה בתור אדם שווה.

ולגבי בקשתך, אשמח לתת לך עוד פרטים בנוגע למחלה, ואף להיפגש בעתיד במקרה הצורך.




בכבוד רב,
ד"ר ניצה בלום.

No comments: