Wednesday, April 11, 2007

ד"ר וייצמן שלום רב


22.6.2043



ברצוני לבשר לך כי לאחר טיפול ארוך ומייגע, יש תוצאות.
גיל מרגיש הרבה יותר טוב, זה מתבטא בחיצוניותו- הפחתת הסימנים הכחולים והדימומים הפניימים הנראים לעין וחל שיפור ניכר במצב רוחו וכמובן במצב רוחה של כל המשפחה.
המשפחה הסתגלה, ולמדנו לחיות עם המחלה. נוכחנו לדעת כי יש המשך חיים לאחר גילוי ההמופיליה, והם לא כל כך רעים כמו ששיערנו. ילדנו יוכל לחיות חיים מאושרים גם כאשר הוא חולה המופיליה. כל הנדרש זה אחריות, אהבה ואופטימיות. גילוי המחלה הביא בתחילה, למכה קשה בקרב כל המשפחה, ולאחר מכן לליכוד, עזרה וגיבוש במשפחתינו. באותם טיפולים אינסופיים, נקשרנו לאנשים טובים שסייעו לנו לאורך כל הדרך, גילינו את עמותת "עלה" שעזרה לנו רבות. לפיננו עוד דרך ארוכה ומלאת תלאות אך לפחות אנו יודעים כי איננו לבד, אנחנו עם הרבה אנשים תומכים, עוזרים ואוהבים.
בעקבות כל זאת, החלטתי כי אשקיע את מרצי וזמני הפנוי בחקירה ולמידה על מחלת ההמופיליה והתנדבות במרכז לחולי המופיליה.
גיל מחייך הרבה יותר ואנחנו מאושרים.
במהלך הימים הללו, למדנו הרבה על המחלה וגילתי שהמחלה אפיינה בני אצולה. תמיד ידעתי שיש לי בן נסיך...


מודים לך מקרב לב,
הוריו של גיל.

No comments: